בימים אלו כשנזכרת המילה 'העימות', כולם יודעים שהכוונה אינה למה שבדרך כלל זוכה לכינוי העימות – הסכסוך הישראלי-ערבי, אלא לעימות הפוליטי הגדול שנערך אמש (חמישי) בערוץ 2 ושודר במהדורה המרכזית, בין שמונה מראשי המפלגות והרשימות המתמודדות לכנסת, למרות שבמהלך עימות זה, מטבע הדברים הייתה גם התייחסות נרחבת לסכסוך הישראלי-ערבי.

חידושו של עימות 2015 הוא בעצם קיומו, לאחר שכבר מספר מערכות בחירות, לא התקיים עימות מסוג זה.

אולם, בעוד שבעבר העימותים התנהלו רק בין המתמודדים לראשות הממשלה, כשבדרך כלל מתמודדים אלו מטבע הדברים היו גם ראשי המפלגות הגדולות ביותר, כעת העימות נערך בין כלל ראשי המפלגות, למעט המיועדים לראשות הממשלה, בנימין נתניהו, ויצחק הרצוג, העומדים בראשות המפלגות הגדולות ביותר, וגם יו"ר יהדות התורה ח"כ יעקב ליצמן שבחר לבטל את השתתפותו בעימות.

בעוד שהיעדרות נתניהו נומקה בחוסר הרצון לשחק לידי יריבו שמגיע ממפלגת האופוזיציה והותנתה בהשתתפות לבני שישבה בקואליציה וחולקת הנהגה משותפת עם הרצוג שסירב, היעדרותו של יו"ר אגודת ישראל, חבר הכנסת יעקב ליצמן, נומקה לפני מספר ימים, בחוסר חשק לשחק תקשורתית לידי יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד.

לא ברור מה פגיעה יותר גדולה ברמת האינטליגנציה של בוחרי אגודת ישראל, להאמין לתירוץ גרוע כזה, שליצמן עדיין לא יכול להתמודד תקשורתית מול לפיד (כחלון גלאון ליברמן ודרעי, הרשו לעצמם את הפריבילגיה הזו) או שמא עצם העובדה שליצמן בוחר שלא להופיע בהתמודדות שכזו, ותהא הסיבה אשר תהא, ומסתפק בתירוץ לא משכנע שכזה, תוך כדי שהוא בוחר לוותר מלכתחילה על ייצוג המפלגה בפריים טיים תקשורתי לעיני כל עם ישראל, הכוללת בתוכה את האפשרות לגייס מצביעים מקרב כלל הציבור הישראלי.

רק השבוע התלונן ח"כ י. ליצמן בראיון למערכת דה-מרקר, שאגודת ישראל מופלה באופן שיטתי בכמות הזמן המוקצבת לה ע"י התקשורת הישראלית, לעומת מפלגות אחרות. יענקל, מי אשם הפעם? האם למפלגת אגודת ישראל, אין מה להציג בתחום החברתי – כלכלי? אולי באגודת ישראל, כ"כ בטוחים במנדטים ובכניסה שלהם לכל קואליציה עתידית, שהעימות עבורם הוא מיותר. או אולי שמא הסיבה לאי השתתפות בעימות שהמפלגה לא עושה תעמולה, בכלי התקשורת האלקטרוניים? האם רק צד אחד יש פה למשוואה, רק אפשרות להפסיד? האם החשש מהפסד בהשתתפות בעימות אמש, גוברת על הסיכוי להצליח, עם גישה תבוסתנית שכזו, קשה לקטוף וללקט מנדטים.